משאול תחתיות הושיעני

...
כשערפל העילפון התבהר מעט, הייתי בעיצומו של קרב אימתנים. נערה צעירה ביקשה את עזרתי (בצורה לא מעודנת במיוחד) אבל היא לחמה למטרה צודקת
בתום הקרב מניעי הוטלו בספק, אך אולרין עדי שלא הייתה בי כוונה רעה
כדי לכפר על מעשיי הקודמים התבקשנו לחקור את נושא המגדל של בלאקמאר. ללא היסוס ומחשבה שניה הצתרפתי לגיבורים האמיצים במסעם לחיפוש האמת
(בשהותי הקצרה באותו מגדל, תמיד רדפה אותי המחשבה כאילו השארתי שם משהו מאחור... חיים אחרים... כנראה סתם תחושת שווא)
יצאנו למגדל ולאחר תצפית ממושכת התברר שזה משכנו של הרוע בעצמו או לפחות חלק ממנו
נשארתי די שקט, כי מסיונרים אף פעם לא מגיעים רחוק אבל אני מרוויח את לחמי. תופר את פצעיהם של חברי הגיבורים
אנחנו נשתדל להביא קצת אור למקום החשוך הזה
חזרנו חזרה למגדל, מתברר שיש צבא שלם שבא לעזור לנו עם המשימה הקדושה הזאת
ואחרי שרוב הצבא יצא מהמגדל נכנסו פנימה (הייתי צריך לעצב מחדש את הקיר האחורי אבל בסופו של דבר הסתדרנו) בחיפוש אחר מקור הרוע - או קיט מה שיבוא קודם
ככה מצאנו עוד כמה שומרים שנשארו מאחור - כנראה בעונש על התנהגות רעה או משהו כזה - עד שנתקלנו באחראי
אלים, לא ידידותי במיוחד ואני בטוח שאם הייתי מספיק קרוב גם מסריח היה מתווסף לרשימה הזאת
אני חייב להודות שיש מספר אנשים בחבורה שמעכשיו אני אפקפק כשהם נותנים לי את "המילה" שלהם כי כנראה שהיא לא שווה כ"כ הרבה
אולורין יעזור לי להבדיל בין האמת לשקר