אין דבר יותר עצוב מקנדר עצוב
4 posters
AD&D :: The Fallen Heroes :: מלווין
עמוד 1 מתוך 1
אין דבר יותר עצוב מקנדר עצוב
לאחר שהגיע הקוסם לביתו של קבורקין וגילה את כל חפצי הקסם גילה הקנדר שגלימת הדב שלו היא בהחלט מיוחדת, אך לא מיוחדת מספיק כדי להפוך אותו לדב כמו שהוא תמיד רצה, הנושא הציק לו כל כך וגרם לקנדר לשבת על התחת ולחפש מה כן יהפוך אותו לדב ובכך מתחיל המסע של הקנדר למצוא את מה שיהפוך אותו לדב
Re: אין דבר יותר עצוב מקנדר עצוב
וכולנו יודעים שלהפוך קנדר לדב - זה הרבה יותר קל מלהפוך דב לקנדר...
בהצלחה בחיפוש.
אולי כל מיני קוסמים או קוסמות ידעו לכוון קנדרים עצובים לחפצים משמחים.
אתה מכיר קוסמת באזור שלך ?
לא אשליינית, קוסמת אמיתית
בהצלחה בחיפוש.
אולי כל מיני קוסמים או קוסמות ידעו לכוון קנדרים עצובים לחפצים משמחים.
אתה מכיר קוסמת באזור שלך ?
לא אשליינית, קוסמת אמיתית
GodZila
Re: אין דבר יותר עצוב מקנדר עצוב
אלייה היא קוסמת נכון?
אני לא מבלבל... יש גם את המכשפה שאמרו לנו שנמצאת במבצר, מי שזו תיהיה מעניין אם היא יכולה להחזיק חפץ שהופך לדב, בכל מקרה אני עדיין מצטער שירוסלב לא נשך אותי והייתי הופך לקנדרברוש
אני לא מבלבל... יש גם את המכשפה שאמרו לנו שנמצאת במבצר, מי שזו תיהיה מעניין אם היא יכולה להחזיק חפץ שהופך לדב, בכל מקרה אני עדיין מצטער שירוסלב לא נשך אותי והייתי הופך לקנדרברוש
MelvinDelvin
שוב קנדר עצוב
ממעמקי השמיכה נשמע קול פיהוק והגוף הקטן התמתח, ולבסוף ראש קטן בצבץ מתוכה. הקנדר המנומנם הביט בבלבול על השמש הזורחת, על הגופות הפזורות סביבו, על כלי הנשק השבורים, והדשא המרוטש מרגליים שועטות.
פיו של אוזנן נפער. עיניו נפקחו. הוא הביט מרייסטלין לקרמון וחזרה. הקנדר השליך את ראשו לאחור והחל ליילל.
״זה בסדר, אוזנן״, אמר קרמון בנימה מרגיעה. ״אל תבכה. אתה בסדר. הרוצחים הלכו״.
״אני יודע!״ בכה אוזנן והשליך את עצמו על הקרקע, בועט בקרקע הרכה. ״אל תזרה לי מלח על הפצעים!״. ״מה?״ שאל הלוחם בבלבול. ״מה קרה לך?״
״כיצד היית יכול, קרמון?״ בכה אוזנן. ״ חשבתי שאנחנו חברים! היה קרב - ואפילו לא הערת אותי!״
פיו של אוזנן נפער. עיניו נפקחו. הוא הביט מרייסטלין לקרמון וחזרה. הקנדר השליך את ראשו לאחור והחל ליילל.
״זה בסדר, אוזנן״, אמר קרמון בנימה מרגיעה. ״אל תבכה. אתה בסדר. הרוצחים הלכו״.
״אני יודע!״ בכה אוזנן והשליך את עצמו על הקרקע, בועט בקרקע הרכה. ״אל תזרה לי מלח על הפצעים!״. ״מה?״ שאל הלוחם בבלבול. ״מה קרה לך?״
״כיצד היית יכול, קרמון?״ בכה אוזנן. ״ חשבתי שאנחנו חברים! היה קרב - ואפילו לא הערת אותי!״
MelvinDelvin- מספר הודעות : 319
Join date : 09.11.10
AD&D :: The Fallen Heroes :: מלווין
עמוד 1 מתוך 1
Permissions in this forum:
אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה