The End of all

כולם ראו את האור, לנטאס עמד מחוץ לבית הקברות, הערב ירד בשנית, הם יכלו להרגיש את צינת האל מתים מתקרבת אליהם, כמעט עוטפת אותם, לנטאס חש בחילה עקב התועבה שעמדה מולם, זה הקש האחרון, דברים כאלה לא אמורים להיות, את כולם אני אשלח! את כולם, בעוד בני החבורה הסתדרו במבנה התקפתי מימינו ושמאלו, שולפים נשקים ומרכיבי קסם ללחשיהם לנטאס הוציא את סמל הקודש שלו, הגולגולת בערה בידיו, כאילו לה רצון משלה! הוא הושיט אותה קדימה, תפילה בליבו. כדור אור נורה הלאה ממנו, טס קדימה, מגרש את החשיכה ומגלה כ30-40 זומבים גוררים גפיים לכיוונם.
"את כולם אני יעביד הלאה!!!" זעק המשפט בראשו... "שלח אותם אליי בני, מקומם לא בעולם זה!" שמע כתגובה. לנטאס לא היה צריך לחשוב פעמיים, הם היו שלושה לצידו, הפלאדין היה הראשון ליפול, כה חלש היה מהקרב הקודם, הוא עבר הכי מהר, אחריו בא הלוחם, לא היה מוכן לכך, אך לנטאס העיף את שני החרבות האלפיות בקצרות אחת מכל כיוון, הן נפגשו שוב במרכז צאוורו,, מנתקות את ראשו של הלוחם במהירות, הגמד עוד לא הספיק להבין בכלל מה קורה, מרותק מהזומבים המתקרבים אליו, להב החרב הופיע במרכז החזה שלו, בזמן שהוא מחרחר בגסיסה לחש לנטאס באוזנו, "מצטער חבר, אבל אנחנו סיימנו את תפקידנו פה, כבר אצטרף אלייך..."
לנטאס בשליפה חדה הוציא את החרב מגופו הגוסס של הגמד ונעמד אל מול הזומבי המתקרבים, שוב מחזיק בסמל הקודש שלו, מפנה אותו אליהם, כעט היה זה חושך שבקע מהסמל, שכן במיידי 10 זומבים נעצרו, תופסים זומבי אחרים לידם תולשים אחד לשני גפיים, נושכים ומכים. הזומבי המשיכו להתקדם אליו, לנטאס שלף חרבות, היה בורו מה קורה, הזומבים בשליטתו של לנטאס יצרו מבנה של חצי עיגול חוסמים כל זומבי אחר מלהגיע אליו בעוד הוא דוקר וחותך כל אחד שעובר חומה של גופות אנuשיות שהגנה עליו, הקרב נמשך כ20 דקות ובסופו לנטאס היה פצוע אך עומד על רגליו, הוא שלף פגיון ולחש לעצמו, "עכשיו תורי", הפגיון נתקע בבטנו, חותך לרוחבה, לנטאס התמוטט על הרצפה, הוא עבר הלאה.......