"מזל טוב"

Bane Bone Dust Mon May 16, 2011 7:09 am

למראה העצים הדלים ששכבו באח היה ניתן להבחין כי המסבאה אינה מסבאה משגשגת אלא להיפך. לא פעם ולא פעמיים הנוכחים סיימו את הערב בבור השופכין שמאחורי המסבאה בחרטה על " למה אני ממשיך לעשות את זה לעצמי".
התשובה ברורה, עיירה קטנה שמאפשרת נקודת יציאה מעולה להרפתקאות באיזורים שמסביב. הדוקס של הממלכה הקרובה מפקיר את האיזור עקב חיות הפרא המשוטטות באיזור, אך עקב פוליטיקה מינימלית עליו להציב שומרים מסביב לעיר. המקום מזמין אליו אנשים מגוונים, הכל מלבד סוחרים ואנשי המעמד הבורגני פלוס.

"היי, ג'ינג'ית! מה קורה עם הארנבות?! אני עוד שניה מתעלף פה. אם אני נופל, את נופלת לפני!". הבחור היה כרסתן ומיוזע, ריחות ביבים עולים ממנו ומותירים אותך פעור פה איך לעזעזל חבריו ממשיכים לשבת לצידו.
"הארנבות שלך אדוני", אמרה והניחה את מגש המתכת לחיכו של הכרסתן, אך הוא כאות הוכרה העביר אצבעותיו תחת שמלתה של העלמה אדומת השיער. צמרמורת קרה חלפה מיד בכל גופה של הנערה אשר הייתה מורגלת להתנהגות ברברית מצד הלקוחות אך לא מן הסוג הזה. הנערה פרצה בריצה מלווה בבכי למטבח שמאחור. פרץ צחוק שטף את המסבאה כולה.
"מזל טוב", קול חד וצעיר עלה מפינת החדר. קולות הצחוק נדמו בתוך שניה בשולחנו של הכרסטן וחבריו, דממתם הותירה פחד וציפייה בשאר הסועדים במקום.
"כנראה שאתה לא יודע עם מי יש לך עסק בחור, אך אני מציע לך לנצור לשונך לפני שתאבד אותה". היה זה תורו של החבר לפתוח את פיו המדיף ריח שיכר זול.
"אני לא יודע מה אתה עושה עם הלשון שלך, אך שלי לא תהפוך ליהיות חומה בשביל אף אחד או אחת.לא, רק בשביל אף אחד, מה שבטוח שהיא לא תתלכלך מהישבן השמן שיושב שם לידך.
הארבעה קמו בשניה אחת גוררים את הכיסאות מאחורייהם, שאר הסועדים שיצרו חוצץ בינם לבין האיש בפינה, זזו ונדבקו לקירות.
"מזל טוב, איבדת את בתולייך" מבטים לא ברורים חלפו בין האנשים והארבעה החלו להתקדם, שיכורים ומתנדנדים.
האחד התקדם ושלח אגרוף בתנועה מעגלית לכיוון פניו של הלבוש שחורים. בקלות מפליאה התחמק הבחור מתחת לידו ושלח רגל מאחורי רגליו של השיכור. השני תפס כיסא בידיו ואילץ את האיש לזנק הצידה על הריצפה. הבחור השלישי ניצל את המצב ושלח רגל הישר לצלעותיו של הזר, כנראה שגם בעורקיו זורם השיכר מאחר ולא היה נראה כי הוא מתרגש מן הצלע הסדוקה החדשה שלו. הוא שלף סכין ושלח את קצה הנדן בתנועה חדה לראשו של הבועט.
הם נותרו שניהם, השמן והמי יודע מי. מתחיל להיראות מפוחד, נותר עומד במקומו השמן בזמן שהשני קם על רגליו. אט אט מתקרב בצעדים מרתיעים לכיוונו של הכרסתן, אשר גם הוא עושה צעדיו אחורה עד שגבו נתקע בקיר.
אגרוף ראשון נשלח לפניו ומיד אחריו השני והשלישי. הכרסתן נותר מעולף על הריצפה.
מבטים משתהים רבצו על פניהם של הצופים בזמן שההוא הפשיל לכרסתן את מכנסיו, שלח ידו אל פניו והעיר אותו מהעילפון שבו היה שרוי.
"כמו שאמרתי, מזל טוב. ומאחר שאיבדת בתולייך, אם אני לא טועה בכל רגע את מתחילה לדמם". פחד של לפני המוות מילא את פניו של הכרסתן ומיד התחלף למבט של כאב בזמן שלהב הסכין הותירה שובל דם לאורך איבר מינו של השמן.

עושה צעדיו לכוון היציאה ומסתובב שניה לפני יציאתו. "סנרד, דרך אגב. סנרד רייבן ביק". מסתובב, מרפה אצבעות כף ידו ומשאיר את סכינו מאחור.
סכין עם נדן שחורה ובקצהה מעוצבת כמקור של עורב.