A slice of current history 2

קורנוס לב-צפוני Sat Jan 29, 2011 11:32 am

משבר האמונה

הבריכה הייתה שקטה לחלוטין, קורנוס הביט בה ממרחק, בראשו חוזרות מילותיו של אב המנזר טרם מותו "הבריכה הייתה קדושה וטהורה בעבר אך כעת היא טומאה והזדון רוחש בה".
חבריו נערכו וחצו בריצה את הבריכה, המים בה שקטים לחלוטין, אורבים, מחכים.
הוא הביט בהם בעת שהם כולם חוצים בזה אחר זה, הגנב ראשון ולאחריו סוקה, ביין היה השלישי לחצות בריצה, גלים קטנים החלו עולים במי הבריכה בזמן שחצה.
דיאנה ליחששה כמה מילים וטיפסה בטיפוס עכבישי אל התקרה בעוד קורנוס פתח בריצה על מנת לחצות את הבריכה, בדרכו הוא הביט אל הגלים הקטנים, נזהר מכל הפתעה שתצא מהבריכה בעודו חוצה בריצה לידה.
ברגע בו הביט בבריכה היא החלה לבעבע, הוא נעצר כמה מטרים אחריה והסתובב,כאשר דמות החלה עולה מהבריכה ויוצאת ממנה בהליכה, קורנוס עמד משתאה והביט בדמותו יוצאת מהבריכה, עיניה נדלקו באדום והיא הישירה מבט נורא בעודה שולפת את אלת הברזל והמגן שלו ומסתערת לקרב, קורנוס המופתע שלף אף הוא את כלי נשקו ונערך לקרב, בתחילה שלף את פגיונו, מחשבתו שזריזותו בשימוש בפגיון על פני אלת הברזל תהיה מובהקת.
יתר בני החבורה עמדו מביטים בו בתדהמה, אינם רואים כלל את המתרחש.
"אתם לא רואים את זה?!?!!?" צעק קורנוס ולמראה מבטיהם התמהים הוסיף "אני הרגע יצאתי מהבריכה!!!" .
לא נותר לו זמן להסברים עת היצור הסתער לעברו עם האלה והחל להכות בעוז, קורנוס התחמק מההתקפה הראשונה ודקר בפגיונו דקירה עמוקה, לתדהמתו הפגיון לא השפיע כלל.
הוא השיב את פגיונו ושלף את אלת הברזל שלו, יתר בני החבורה עמדו בחוסר אונים והביטו בקורנוס כאחוז טירוף, בעודו נלחם באוויר, ניכר היה ללא ספק כי הוא שרוי בקרב נורא, בעודו מזנק, מתגלגל והולם בעוצמה.
קורנוס הצליח להכות ראשון והיצור זעק בזעם והיכה בחזרה, האלה פגעה בקורנוס בעוצמה אדירה ובלתי רגילה, הדים של חולשה עברו בגופו והוא הרגיש את כוחותיו עוזבים אותו, כאילו האל מתרחק ממנו...
הוא התעשת, מתעלם מהפצע בכתפו והסתער אל היצור, בינתיים רץ ביין אל הבריכה, הוא התרכז, הביט בה וברק אדיר ניתז מאצבעותיו אל הבריכה שהחלה לתסוס ולקצוף.
קורנוס היכה שוב אך לשווא, משהו בתוכו אמר לו שהיצור מולו הוא אל-מת, קורנוס נסוג קמעה, הוציא את הקמיע שלו וקרא "בשמו של אל הציד האדיר אני מגרש אותך" כל מיקודו עבר אל הקמיע אך היצור נראה משועשע ותו לא והיכה בקורנוס מכה עזה.
קורנוס ההמום הביט ביצור ואז בקמיע שבידו, הוא חש את האל מתרחק ממנו, עוזב אותו, האכזבה הציפה ומילאה את כולו, האל הכזיב אותו....
המראה היה חריג, בני החבורה הביטו, מופתעים, קורנוס שמט את הקמיע שנפל אל הרצפה, מהדהד על רצפה האבן, הוא דילג לאחור ובצליל חד שלף את חרבו האדירה לידיו.
שתי ידיו לופתות את החרב העצומה בתחושה ישנה וטובה, מתוך כבוד לאל שלו הוא התחייב שלא ישתמש בחרב עד שיגיע לרמת אמונה מסוימת, אך האל כנראה בחר בדרך אחרת, חייו של קורנוס היו מוטלים על כף המאזניים.
היצור היה אדיש למתרחש וניסה להכות באלת הברזל פעם נוספת אך החטיא את מטרתו, קורנוס, עם מרץ מחודש, חמק בקלות מהמכה הגמלונית והוריד את חרבו בעוצמה על היצור שנהם בזעם.
בינתיים המשיך ביין להוריד ברקים על הבריכה עד שתססה כולה ולבסוף חדלה, מימיה נרגעים והברקים ניתזים ממנה כבריכת מים רגילה.
באותו הרגע נגלה היצור לעיני כל, סוקה הצטרף למערכה והוא וקורנוס היכו ביצור ללא רחם בעודו מנסה לזחול אל הבריכה.
ברגעיו האחרונים הביט היצור הנורא בביין וקרא "סגרת את השער!! לא!!"
קורנוס, חרבו עדיין בידיו, שמע קול מאחוריו, קורא לו, ממתין לו, הוא הביט אל הקמיע ושמע בראשו את הקריאה.... "עוד לא ויתרתי עליך נסיך צעיר..." הוא הביט בחרב והשיבה לנדנה.
הוא הרים את הקמיע והחזיר אותו למקומו, תחושת חמימות מוזרה אפפה אותו, כאילו האל שב ללוות אותו.

MelvinDelvin Sat Jan 29, 2011 11:46 am

קורנוס לב-צפוני כתב:משבר האמונה

המראה היה חריג, בני החבורה הביטו, מופתעים, קורנוס שמט את הקמיע שנפל אל הרצפה, מהדהד על רצפה האבן, הוא דילג לאחור ובצליל חד שלף את חרבו האדירה לידיו.
...
...
...
הוא הרים את הקמיע והחזיר אותו למקומו, תחושת חמימות מוזרה אפפה אותו, כאילו האל שב ללוות אותו.

חריג?!?!?!?!
אני אגיד לך מה היה חריג שם, בני החבורה הביטו המומים, שואלים את עצמם מתי הוא הספיק לבזוז תליון בלי להודיע לכולם ובלי לצרף אותו לאוצר הקבוצתי! זה למה הם היו המומים!
קורנוס סוגד לאל הזה בערך שבועיים וחצי! זה חריג! רוב החבורה הולכת איתו שבועות ולא שמו לב בכלל שהופיע לו קמע סביב הצוואר עד שהוא החל להתפלל כל היום!

Evil or Very Mad