מקדשו של מלך העקרבים

"במרכז החדר הייתה בימה, קורנוס הציץ בבימה כאשר לפתע זינק ממנה נחש שפיפון ענקי והחל לתקוף אותו, סוקה וקורנוס הסתערו מיד בחרבות שלופות כאשר שני נחשים נוספים קמו מן הבימה, בטרם הספיקו להניף את חרבם פעמיים זמרר דאבת' מספר מילים והצביע אל הנחשים שהתפתלו באור אדום והפכו למקלות, דאבת' השליך את המקלות החוצה והחבורה התקדמה במורד המדרגות.
החדר שנפתח לעיניהם הכיל 4 סרקופגים, שנים מכל צד של הדרך, והחבורה בנשקים שלופים התקדמה פנימה....................."

החדר היה עתיק ובנוי באבן, ניכר שהוא אינו בשימוש מזה זמן רב וחול היה פזור על הרצפה במספר מקומות.
שני הסרקופגים השמאליים היו חדשים יותר ואילו השניים מימין היו סדוקים ומעט שבורים, קאי ניגש אל אחד מהם ובחן אותו מקרוב ולפתע זיהה שיש עליהם כיתוב וההחל לקרוא.
בסרקופג נכתב סיפור המתאר ימים בהם שלט באזור מלך העקרבים, מלך העקרבים שהיה חצי אל הותקף ע"י כוח מרושע שכלא אותו.
קאי המשיך לסרקופג השני ואכן הסיפור המשיך, קאי קרא במשך מספר שניות ולפתע נשמע פיצוץ עז, הסרקופג התנפץ לרסיסים וקאי הועף לאחור, בני החבורה שגם כך לא חשו בנוח במקדש קפצו כולם לשמע הפיצוץ.
קאי קם מהרצפה מנקה את החול משריונו הנוצץ והביט אל שברי הסרקופג הפזורים בחדר בכעס ופנה להביט בדלת הממשיכה הלאה לעומק המקדש.
הדרך המשיכה במדרגות שירדו לעומק המקדש ונפתחו לחדר מבואה גדול, החבורה נכנסה אל החדר, בוחנת בדריכות את כל הנמצא בו, החדר היה גדול מקודמו ואף גבוה בהרבה, למעשה תקרת החדר הזה ותקרת החדר עם הסרקופגים היו באותו הגובה והמדרגות הן שירדו לעומק, כשהביטו למעלה לא ראו את התקרה כלל.
בחדר היו שני פסלי ספינקס מרשימים בגודל של סוס לערך מחומר שנראה כמו קריסטל ושברי פסל לא מזוהה בצד החדר.
קאי הביט בשברי הפסל, בוחן אותו במשך כמה רגעים ולפתע הבין שזהו ככל הנראה הפסל של מלך העקרבים שתואר בסרקופגים.
בעוד החבורה סוקרת את החדר התעוררו שני הספינקסים לחיים והסתערו!
ספינקס אחד הסתער על קורנוס וספינקס שני הסתער על דיאנה.
החבורה התפרסה מיד ונכנסה למצב לחימה, קורנוס, חרבו האדירה שלופה, וולקן פצח בשאגות קרב והסתער על הספינקס עם גרזן עצום בשתי ידיו, מכה ללא הרף בהתקדמותו.
דיאנה נסוגה צעד לאחור וניסתה להעלות לחש אך נפגעה ע"י הספינקס ואיבדה את הריכוז, סוקה פתח במחול חרבות והחל להכות בספינקס ללא הרף, נע בחינניות ובמהירות להתחמק מתנועותיו של היצור ולהכות בכל מקום.
קאי הגיע אף הוא לעזרתה של דיאנה והחל להלום בספינקס.
דאבת' התכונן להטיל לחש ואז הבחין בדלת נפתחת בצד החדר, הוא סקר אותה בעיניו אך לא זיהה דמות או יצור חוצים את הסף, הוא התלבט לרגע ואז החל לזמרר לחש, עצם את עיניו ואז פקח אותן מחדש, עיניו משקפות את הקסם בעולם ורואות כל דבר שהקסם חי בו בוהק באור, הוא הביט אל הדלת וראה 8 צללים חוצים את הסף, מרחפים אל התקרה ומתפצלים לשתי קבוצות.
4 החלו לצלול לאורך הקיר אל דאבת' ו 4 החלו לצלול אל דיאנה לאורך הקיר הנגדי, כולם זוהרים עדיין בעיניו של דאבת'. "היזהרו!! צללים על הקיר מתקיפים אתכם!" צעק דאבת' אל יתר בני החבורה והזהיר אותם מן הסכנה החדשה.
דאבת' זימן את התיש העצום והוציא את מקל הקפא"פ שלו, ממתין לצללים שהתקרבו בשריקה שקטה, קורנוס ווולקן הגניבו מבט קצר אך התמקדו בספינקס שנלחם בהם והכה ללא רחם, כך היה גם אצל סוקה וקאי, רק דיאנה הסיטה את תשומת ליבה אל הצללים השקטים שהתקדמו לעברה.
הם הגיעו אל דאבת' ראשון והחלו להקיף אותו, מתעלמים מנוכחותו של התיש שמכה בהם ומתמקדים בדאבת', כאילו צמאים אליו, הוא ניסה להדוף אותם באמצעות המקל אך לא הייתה לכך כל השפעה והמקל עבר דרכם, בכל פעם שנפגע חש דאבת' כיצד כוחו עוזב אותו, הוא נאלץ להתאמץ יותר ויותר בכדי לעמוד ולהילחם, כאשר הבין שהמקל אינו מועיל התרכז, שינה את צורתו לעטלף וריחף מעלה לתקרת החדר, מותיר את התיש מכה בעוז בצללים הרבים.
בינתיים קורנוס במכה מוצלחת של חרבו ניפץ לרסיסים את הספינקס ועבר ביחד עם וולקן להתקיף את הצללים שעל דיאנה. דיאנה שנפגעה מספר פעמים הייתה חלשה מאוד, ניכר שהיא מתאמצת לעמוד על רגליה ואינה מסוגלת לכך עוד זמן רב, כוחה החל עוזב אותה והיא הייתה חיוורת.
הצללים הירפו ממנה והתמקדו עתה בוולקן בעניין מחודש ורעב בפניהם המעוותות.
דאבת' שריחף עתה בתקרת החדר הבחין ששברי הפסל אותו ניפצו הרגע וולקן וקורנוס מתחילים להתחבר מחדש, הוא ירד בצד החדר, חזר לדמות האדם, והחל לזמרר לחש ממקד את כוחו, מרגיש את החום בורידיו, היה זה לחש מורכב והוא נדרש לריכוז גבוה, הוא חש את הלהבה עולה ומציפה אותו בחומה הנפלא והצביע בשתי ידיו אל שברי הפסל המתחדשים, כל אדמת החדר באזור עלתה בלהבה אדירה, עיניו ניצתו באש בוהקת עת הלהבה כילתה את האזור.
הלחש דעך לאיטו והאש דעכה אף היא, הוא הביט ולהפתעתו וראה שהפסל מתחדש יותר מהר בעקבות הלחש שהטיל, מבולבל הוא שמע לפתע קול קורא אליו בראשו "אני הוא "השומר", עזור לי להשמיד את הרוע" משהו בתוכו הבין, הוא סקר את החדר כאילו הישות הזו פוקחת את עיניו לאמת, ואז זה היכה בו, הספינקסים הם השומרים של המקדש ולא האויב, הצללים הם הרוע שיש להשמידו, הוא התרכז בשנית מביט שוב לעבר שברי הספקינס ממקד שוב את כוחותיו, הלהבה בוערת בעיניו ושוב עלה חלק זה של החדר בלהבה אדירה מחבר יותר ויותר מחלקיו של הספיקנס שמנופץ.
ברגע זה הוא חש שכוח כלשהו נקשר בו, נענה לקריאתו, הספינקס שנלחם בקאי ובסוקה נענה לקריאותיו ולפקודותיו "קאי! סוקה! חידלו להילחם בו, הוא אינו האויב, הצללים הם הרוע במקום הזה!" צעק לעברם, הספינקס נענה לפקודתו, הוא עזב את קאי וסוקה ההמומים ופנה להילחם בצללים שהיכו בוולקן.
בינתיים הרג התיש שני צללים ונאבק בשניים האחרונים, מכה ללא הרף.
קאי וסוקה שנפגעו גם הם בקרב הצטרפו למערכה עם הספינקס, קורנוס וולקן עזרו לתיש להשמיד את יתר הצללים.
מהר מאוד התבהר מצב הקרב, הצללים הרגו את הספינקס, אך בניגוד לספינקס שהתנפץ מחרבו של קורנוס, פגיעות הצללים הפכו אותו לבהיר יותר ויותר עד שקפא באמצע תנועת הקרב, דמותו העצומה קפואה במבט נורא.
החבורה נפגעה פגיעות רבות בקרב, כל מי שנפגע ישירות מהצללים חש חולשה, יותר מכולם חשה כך דיאנה, היא הרגישה וידעה שחלק מכוחה שאבד לה יחזור רק לאחר זמן רב.
"אני מחזיק את השערים, צאו וחיזרו הנה כשאתם מוכנים" אמר השומר לדאבת' בראשו והוא הסביר ליתר בני החבורה, בזמן שהשומר דיבר אל דאבת' החלו לזהור שתי מסגרות של דלתות בחדר, דלתות בהן לא הבחינו בני החבורה מקודם.
הוחלט להיענות להצעתו של השומר ולצאת למנוחת לילה, קאי חש עדיין רוע עז בחדר בו התחולל הקרב הקשה, הם החלו לעלות במדרגות כאשר עתה לאורך כל הקירות זהרו ציורים המתארים את ימי שלטונו של מלך העקרבים ותיארו סיפורים רבים על מלחמות גדולות ועל צבאות אדירים.
החבורה הגיעה לחדר שבו היו הסרקופגים, קאי חש בשינוי מיד, טוב מובהק שרר בחדר, בניגוד קיצוני לחדר הקודם במורד המדרגות, ניכר היה לו עתה שמקדש זה אכן שירת את הטוב בעברו לפני שחולל.
החבורה יצאה לחלוטין מהמקדש לשעת ערב והתארגנה לשינה ולמנוחה.
דאבת' ריכז את כוחותיו ועבר בין בני החבורה, מחלק ריפוי וסוגר את פצעיהם.
חולקו משמרות והחבורה המותשת התפזרה לשינה, לאחר כשעה בזמן משמרתו של וולקן הוא זיהה שתי דמויות גדולות מתקרבות לעברו, הוא העיר מיד את בני החבורה ואלה שלפו נשקים והחלו לעטות שריונות, הדמויות התקרבו ונכנסו לאור המדורה, מתגלים כשני עקרבים עצומים, משהו בהם דיבר אל דאבת' ושלח מסר של טוב, "אנחנו כאן לשמור ולהגן" אמר המסר, העקרבים פטרלו במשך יתר הלילה מסביב לחבורה.
בבוקר המחרת חשו כולם כי המנוחה הייתה טובה במיוחד מרבית כוחותיהם שבו אליהם, כולם, חוץ מדיאנה שעדיין חשה את אובדן הכוח.
החבורה התארגנה ונכנסה חזרה למקדש ובמורד במדרגות, הציורים שעיטרו את הקירות אמש נאלמו לחלוטין וכשהגיעו לחדר במרתף לא היה זכר לקרב שהתחולל שם כמו גם לספינקסים ולשברי העקרב.
שתי הדלתות היו עדיין מסומנות באור אך הזוהר דעך, קורנוס ניגש ופתח את הדלת הקטנה, היא הובילה לתוך מעבדה ובה מספר מגילות ושיקויים, בחדר הייתה עוד דלת אבל הוחלט לשוב ראשית אל הדלת בחדר המבואה שאורה כמעט דעך לחלוטין.
הדלת הייתה לא הייתה נעולה ודאבת' ניגש ראשון ופתח אותה, באותו הרגע בו נפתחה הדלת נשמע צליל בקיעה אדיר ומתוך רצפת החדר יצאו 8 שורשים שחורים וענקיים וניסו לתפוס את בני החבורה שעמדו במרכז החדר, קורנוס ודיאנה ניסו להתחמק אך נתפסו ע"י השורשים הנוראים, סוקה ווולקן זינקו בזמן ויצאו מטווח השורשים ,קאי ניגש מיד לסייע לדיאנה להשתחרר, יתר בני החבורה בנשקים שלופים החלו להכות בשורשים השחורים ולחתוך ולרסק אותם.
בזמן שקאי חילץ את דיאנה, דאבת' הביט אל הדלת שפתח וראה דמות עומדת מעבר לה, הדמות למעשה לא ממש עמדה, היא ריחפה מספר סנטימטרים מעל הקרקע.
דאבת' לא התבלבל, הוא זימן את התיש שלו והחל לזמרר לחש, הוא חש אותם עונים לקריאתו, מצייתים לפקודותיו הוא הצביע לעבר הדמות ונחיל אדיר של חרקים מעופפים הופיע משום מקום ועטף את הדמות.
בינתיים חילץ קאי את דיאנה מהשורשים וגם קורנוס נחלץ מאלו שתפסו אותו.
סוקה שהיה האחרון לצאת מהמעבדה שמע את הדלת מתחילה להיפתח, בתושיה מדהימה הוא קפץ על הדלת וסגר אותה בכוח, מחזיק אותה סגורה.
דיאנה שיצאה מהשורשים התעשתה מיד, היא הצביעה אל הדלת וזו זהרה לרגע וננעלה.
קאי בחרבו שלופה רץ אל דאבת' והחל להילחם פנים אל הפנים עם הדמות המרחפת.
בינתיים קורנוס ווולקן שסיימו לחתוך ולכתוש את כל השורשים ניגשו גם הם להילחם בדמות.
לפתע פתחה הדמות את פיה וצעקה צעקה אדירה, מחרישת אוזניים, מהדהדת, הם נאלצו לתפוס את אוזניהם, החדר רעד קמעה, השיקויים שעל חגורתם התפוצצו ונשפכו, אשפות החצים של קורנוס התפרקו והחצים התפוצצו, אבן ההגנה של סוקה התנפצה אף היא בעוד צעקתו של היצור מהדהדת במסדרונות.
התיש היה הראשון להתאושש משדעכה הצעקה והוא הסתער והמשיך להכות בזעם מחודש בדמות, בינתיים הדלת נפתחה ושתי מומיות עטופות בתכריכים ומסריחות ממוות דידו לתוך החדר ותקפו את דיאנה.
קורנוס, סוקה, וולקן קאי והתיש נלחמו בדמות בעוד דאבת' ניגש לעזור לדיאנה.
הדמות התרכזה שוב, היא זעה לאחור הושיטה את ידיה לעבר בני החבורה, מלמלה כמה מילים, עיניה נדלקו בלהבה, ידיה המושטות רועדות מעט ומתוכן יצא כדור של אש שואגת וניתך לעבר בני החבורה.
הם נסוגו קמעה נרתעים מהחום האדיר ומהשריפה הצורבת.
דיאנה ודאבת' היו מחוץ לטווח ולא הושפעו כלל מכדור האש השואג.
דאבת' מיקד כמקודם את כוחותיו והעלה את האש על המומיות המתקדמות, המכה הייתה מוצלחת במיוחד, כל תכריכיהן עלו באש והן ספגו מהלומה קשה.
דיאנה מלמלה והצביעה לעברן, כאשר חץ בוער ניתך מידיה ופגע במומיה הקרובה ביותר אליה, מלבה עוד יותר את האש שבוערת בה.
דאבת' לא ויתר, הוא התרכז בשנית, והעלה כדור קטן של אש בידיו, הוא הטיח את הכדור במומיות וכדורים נוספים המשיכו להופיע.
ברגע זה מעל הדמות המרחפת נכנס בטיסה לחדר יצור מכונף בעל מוטת כנפיים מרשימה, הוא הסתובב בתקרת החדר והחל לצלול לעבר דיאנה, כולם זיהו אותו בגלל צורתו ובגלל ריח המוות שאפף את החדר, זהו היצור שגנב מהם את צרור המפות בלילה האחרון בחברת נוודי המדבר.
הוא הבחין לפתע שעל צווארה תלוי תליון הגולגולת שהורד מצווארו של הלוחם הכחול בהתקפה על שיירת הקרוואנים.
בזמן כניסת הציפור לחדר ריחפה הדמות ועלתה לתקרה, יוצאת מהישג ידם של הלוחמים.
קורנוס ניגש לעזור לדיאנה ולהילחם בציפור שצללה לעברה עם טפריה.
הוא חיכה שתצלול שוב והיכה מכה מוצלחת פוצע את הציפור בכנף ימין, חתך עמוק ומדמם נפער בכנפה והיא צרחה בכאב, מסתובבת וצוללת להתקפה נוספת, הפעם המכה הייתה מוצלחת עוד יותר וחתכה את כנף הציפור לחלוטין, הציפור זעקה בכאב והתרסקה בצליל נורא לרצפת החדר.
קאי וולקן היו הראשונים להגיע אל המומיות והעבודה הייתה קלה בשתי מכות מדויקות המומיות התפוררו על הרצפה, שייריהן עדיין בוערים מאש חמתו של דאבת'.
הדמות ריחפה עדיין אל התקרה, מחוץ להישג ידם, מכינה את המהלך הבא, קורנוס שלף את פגיונו והטיח אותו בדמות, היא גיחכה עת הפגיון חלף דרכה והיכה בתקרה בצליל "קלינג" חד.
דיאנה סימנה ליתר בני החבורה להתרחק ממרכז החדר, היא התמקדה שוב, עיניה מפלבלות לרגע ואז ממוקדות במרכז החדר, שורשים זהים לאלו שעלו מקודם יצאו שוב מרצפת החדר, שועטים מעלה לעבר הדמות המרחפת, 13 במספר, מצליפים ומנסים ללפות אותו.
השורשים לבסוף לכדו אותו משכו אותו אליהם מטה, דאבת' הטיל שוב את הלחש וכדורים קטנים של אש הופיעו בידו והוא החל להטיח אותם בדמות בעוד זו נאבקת בשורשים העצומים.
לפתע הצליחה הדמות להשתחרר מאחיזתם של השורשים ושעטה לעבר הדלת ממנה באה.
דאבת' התרכז בדלת, בפתח ובאבנים שסביבו וש אותם מצייתים לו, נמתחים וזזים והאבנים בצדדים זזו וסגרו את הפתח בטרם הספיקה הדמות לחצות.
היא הייתה לכודה עכשיו והלוחמים בנשקים שלופים התסתערו לעברה בשאגות קרב.
הדמות התרכזה ומלמלה מספר מילים ואז הצביעה לעברם וגל הדף ניתך ממנה מכה בכולם, גל של סירחון, נורא יותר מכל דבר שנתקלו בו בעבר, הוא החריף כל כך ונעשה מוחשי, חוסם את שדה הראיה, בניה החבורה נאלצו לסגת בריצה, חלקם משתרכים ונתפסים בענן, עולים במדרגות ומחכים שהענן יתפזר, דאבת' ששאף הרבה מהענן הקיא בצד, מנסה להסדיר את נשימתו.
הם המתינו לענן שיתפזר ולהפתעתם זה קרה במהירות רבה.
הפעם היה זה קאי, הוא שמע אותו קורא בראשו "הרוע הושמד... תודה לכם, יש לכם שעתיים להתארגן ולקחת כל שתחפצו במשך השעתיים האלה אחזיק עבורכם את היציאה".
דאבת', התפלל לאלוהיו, התרכז בדלת החסומה והלחש עלה שוב, מאלץ את האבנים לענות לפקודותיו ולזוז לצדדים, מייצרות בשנית את הפתח.
בינתיים בדקה החבורה את הדלת הקטנה במעבדה, שם נחו שני ארונות הקבורה של המומיות, עמוסים בתכשיטים ומכילים מספר אוצרות נוספים.
בחדר ממנו יצאה הדמות המרחפת הייתה גולגולת על הקיר ובה נעוץ כידון.
לפני שהספיקו לעצור אותו ניגש סוקה ושלף את הכידון מהקיר.
צליל בקיעה נורא נשמע והחדר החל להתמוטט, כאילו שוקע למעמקי האדמה.
השומר פנה אל קאי "צאו מיד!! אני מחזיק לכם את הדלת לעוד מספר רגעים".
קאי צעק וכולם החלו לרוץ אל היציאה, בעודם עולים במהירות במדרגות פנה צדק אל קאי "מחכים לכם בחוץ, 100 אנשים לפחות, אני לא חושב שהם מתכננים לפגוע בכם".
קאי עדכן את יתר בני החבורה אך לא ניתן היה לעצור והם המשיכו בריצה בעוד הקירות רועדים מסביבם, בהגיעם ליציאה ניצבו לפניהם באמת כ-100 אנשים, זרועותיהם ופניהם היו מכוסים במגוון קעקועים וסמלים קדושים, ביניהם סמלי עקרב שדיאנה זיהתה קודם לכן במקדש.
מי שהה ככל הנראה המנהיג צעד קדימה, קד קידה עמוקה והגיש את ידיו לפנים, בהן מוחזק פטיש דו ידני עצום ומרשים.
המהנהיג הגיש את הפטיש לוולקן ואמר.


יש המשך אבל נגמר לי הזמן

תנו הערות וריג'קטים כבר עכשיו כי הייתי די גמור מעייפות ואני בדוק טעיתי בכמה דברים

קאי עזב את הספינקס מיד כדי לעשות גירוש אל מתים לצללים גלגול שנכשל

אף אחד לא ראה את הדמויות של העקרבים בלילה שישנו בחוץ, זה היה קאי שחיפש מסביב וכשלא ראה כלום כאילו קם לו צדק הסתכל וכעבר דקה קאי אמר שישנם שני עקרבים לידנו ולא היה כל רוע מהם ואז השומר דיבר לדאווט׳ שוב ואמר שאנחנו יכולים לישון בבטחה כי הם יגנו עלינו

דאבת' הנכבד התעקש שהשומר דיבר אל קאי....

אז אם מקס ומוריץ מוכנים להחליט אני אעדכן....

ואת השאר אני אתקן - סגור

זה נראה כאילו מצאת לך איזה סוג של כתיבה שזה בין לספר את העובדות של הסשן לבין תיאורים יותר גרפיים של מה שהתרחש, אני מקבל מזה את הרושם שאתה מנסה
לרקוד על שתי חתונות בבת אחת ומה שיוצא לך נראה כי נעשה כלאחר יד
כאילו לא ממש רצית להיכנס לפרטים ולתאר ממש ומצד שני גם לא רצית רק עובדות יבשות, אולי לי כאחד שיודע מה היה זה נראה כי חסר התיאורים והעלילה רק מובעת בדרך יותר יפה

תודה רבה!!!

ביקורת טובה וגם אני חושב שיצא לי חלש הפעם.....

אני אנסה לשפר

רק שאלה... באיזה שלב דיאנה איבדה 2 דרגות
?