A slice of history

הזמן- שנתיים ושלושה חודשים מהיום שבו הם נפגשו במדבר
המקום - יער ללא שם אי שם בדוכסות
קאי רץ ביער, מתנשף כולו, שריונו השמיעה קולות חריקה ומגפייו פיצחו את הזרדים לרגליו עם כל צעד, הוא מיהר. פעמים רבות היה נתקע בענפים בדרכו, אך הוא לא ייחס לכך שום חשיבות, חרבו הארוכה תלויה על גבו, הוא ללא קסדה, שיערו נדבק למצחו. דמות גדולה רדפה אחריו בשמים, טסה נמוך, מזגזגת בין צמרות העצים, בכל פעם שהיתה מתקרבת הדמות קרוב מדי וצילה היה נראה שועט אל קאי, היה מופיע חיוך גדול על פניו של קאי ולאחר מכן פניו היו משתנים למאמץ, הוא היה מגביר את קצב ריצתו, חושב בראשו, ״קדימה צדק, אתה מסוגל לתת מאבק ראוי יותר״
בתגובה למחשבתו קיבל תשובה ״אני רק משחק אתך בינתיים״.
״תיהיה מוכן לקפוץ על הגזע מולך!״
קאי ראה גזע עף שנפל לא מכבר ונתן עליו זינוק, אלה שהיה זה זינוק לגובה, באותה השניה שעט צדק מתחתיו וקאי מצא עצמו על גבו של צדק, צדק עבר סנטימטרים מן הקרקע והשניה שהתישב עליו קאי הוא נסק לשמים הרבה מעבר לצמרות העצים.
״אני לא מבין למה אתה כל כך אוהב להתרוצץ ככה, כשאפשר לעוף חופשי לכל כיוון״
קאי בתגובה ללא מילים, ״כנראה משהו שאינני יכול להסביר, עצם המגע בקרקע נותן הרגשה של חיבור לעולם... עזוב, בוא נחזור לראות איך דאווט׳ מתקדם״. צדק בתגובה חתך את האוויר לכיוון מערב, ממולם התגלתה קרחת יער גדולה.
״אתה חושב שישנה איזו שהיא התקדמות?״ שאל קאי.
״גם לא בעוד מיליון שנה״. שמע כתשובה
בקרחת היער הם מצאו את דאווט׳ עם מקל בידו, את הצעקות היה כבר ניתן לשמוע מרחוק, הפרוייקט של דאווט׳ לא נושא כל פרי, הוא כבר שבוע ככה, לא מתייאש.
קאי וצדק נחתו בקרחת היער, דאווט׳ ראה שהם חזרו אך תסכולו ניכר בעיניו, שכן דאווט׳ לא הגיב בעוד שקאי קיפץ מגבו של צדק, שיריון משמיע רשרוש מתכות ומגפיו פוצעים את הקרקע תחת עומס המשקל.
״יש חדש?״ שאל קאי
דאווט׳ עם מבטו מקובע למקום אחר, אי שם מהרהר במחשבותיו הגיב,
״שום דבר, אבל אני אשבור אותו בסופו של דבר. אני יודע שהוא מסוגל לזה, לא היתה חיה עד היום שהצליחה להתנגד כל כך הרבה״.
הערכתו של קאי אל דאווט׳ בכל התחום של אילוף חיות היתה ללא רבב, קאי כבר ראה את דאווט׳ מביא את החיות הפראיות ביותר למצב של כניעה טוטאלית והתמסרות למרותו של דאווט׳, אין חילוקי דעות בעניין, לדאווט׳ היה כישרון טיבעי, הקשר בינו לבין החיות היה מיוחד, משהו שרק לדרואידים של האי ספארי היה, שכן הם חיו בתוך כל הפרא של האי וידם שם היתה העליונה. דרואיד שלא שלט במיומנות זו פשוט לא היה, זה היה המבחן היום יומי של תושבי ספארי, מבחן שהם היו מצטיינים בו.
לא פעם או פעמיים הציל דאווט׳ את חייו של קאי מפומה או נחש ארסי, דברים שהשניים במרוצת השנים הפסיקו לספור.
במרכזה של קרחת היער היו כמה דברים, חוץ מחישוק שזרוק על הרצפה, כמה שקי זרעים כלוב ריק אך הבולט מכל היו שני עמודים כל אחד מתנשא לגובה 6 מטרים ומרחקם אחד מהשני היה כחמישה עשר מטרים. למתבונן מהצד זה היה יכול להראות כמיני קרקס, ברור שיש פה ניסיון לאלף חיה מסויימת.
אך שום חיה אינה נראתה לעין.
דאווט׳ עמד ליד העמוד הצפוני עם מקל ארוך בידו, אי שם לאורכו של העמוד, ממש בקצה על החלק השטוח ניצב תרנגול, זכר בוגר, בעל נוצות לבנות וכרבולת אדומה.
דאווט׳ היה שואג ומכה עם המקל על העמוד ״קפוץ!!!״ אך כל מה שקיבל בתגובה היה משק כנפיים מלווה ב ״בקקק בק״
התרנגול לא זז. ״קדימה אורוול! אני יודע שאתה יכול!״ שוב מכה זעזעה את העמוד ושוב אותו משק כנפיים מלווה בקרקור.
״פשוט אין לו מוטיבציה״, הפציר דאווט׳. דאווט׳ החל ללחוש מילות קסם, התרנגול בתגובה הסתכל מייד על דאווט׳, עיניו נפתחו, ״בקאק?!״ וכאחוז אמוק הוא ניתר מן העמוד מנסה לעוף לכיוון העמוד הדרומי. טראח! קול חבטה נשמע כאשר פגע גופו של התרנגול בתחתית העמוד הדרומי, כמה קרקורים והתרנגול איבד את הכרתו. דאווט׳ ניגש אליו בדק את מצבו, לאחר אבחון קל הוא קבע ״הוא יהיה בסדר, אלו רק מכות יבשות, מחר ננסה שוב״. קאי וצדק הסתכלו על הכל מהצד, לא יודעים כיצד להגיב, בסוף לאחר התייעצות קלה הוחלט שקאי ידבר, ״דאווט׳ אינך חושב שכל העניין הזה קצת יצא מפרופורציה? זה בסך הכל תרנגול!״ .
״בסך הכל תרנגול?!״ דאווט׳ היה עצבני , ״זה כל העניין, שזה בסך הכל תרנגול!, אני! הכנעתי אריות בהינף יד ונחשים במבט! אבל תרנגול!, הוא יותר עקשן מפרד! הוא פשוט מוציא אותי מדעתי!״, דאווט׳ נראה טיפה, המבט השקול חזר לפניו.
״אולי אתה צודק ידידי, אך חשבתי כי אוכל לשלוט בכל החיות, לא משנה מה מידת חוכמתן, אם הייתי יכול הייתי משתנה בעצמי ומראה ליצור הזה איך עושים דברים כמו שצריך אך עדיין לא ניחנתי בכשרון זה מהאלים״.
״בוא נלך לישון, נחשוב על זה בבוקר עם ראש צלול״.
זהו היה היום האחרון שבו ראה דאווט׳ את אורוול התרנגול, צדק שלח אותו באותו לילה הרחק משם...
דאווט׳ לא ממש הראה סימני אובדן לרגל ההעלמות, קאי אפילו קלט סימן הקלה על פניו של חברו, יש דברים שפשוט לא נועדו לקרות.

כל קשר למסופר כאן לסיפורם האמיתי של דאווט׳ וקאי מקרי בהחלט

עומר הרגת אותי
ברגע זה זכית בפרס, אני לא יודע איזה אבל לחלוטין זכית בו
תכין נאום

גיא, יש לי תרנגול!!!
אהבתי רצח!!! זה אפילו לא הצחיק אותי כמו שזה עשה לי חשק לתרנגול!

מאז אותו יום ביער קרו המון דברים, אך היה שם משהו שהשפיע על חברי דאווט׳. היה ניכר בפניו השינוי, הוא החליט לקחת את העניין ברצינות, שכן הוא ידע שטמון כוח בחיות משק הבית הפשוטות. אלו חיות שלעולם לא חושדים בהם והשימוש בהם יכול להניב תוצאות מרשימות, עם כמה שזה מפתיע. דאווט׳ השקיע זמן רב ואף למידה בניסיון ללמוד כיצד מאלפים עופות משק בית, היה נראה כי ישנו קושי רב בדבר והמאמץ שהוא השקיע היה רב, פעמים רבות אחרי ניסיונות רבים וארוכים היה קובע דאווט׳ כי עוף מסויים אינו ניתן לאילוף ושהוא ימצא אחר בהזדמנות שתקלע לדרכו. ניסיתי להניע אותו פעמים רבות אך הוא טען שביחד עם היכולת לדבר עם חיות, אילוף עופות למשק בית יכול לשמש למטרות ריגול שאין כמותן ואף למשימות מעבר. אני כצופה מהצד אשר מכיר אותו שנים לא פקפקתי לרגע, תמיד ידעתי כמה מוכשר הוא עוד מהיום הראשון שחצי האלף הזה הוצג בפני בתור האדם שהולך ללמד אותי המון ממה שאני יודע כיום, שכן אין ספק שהוא מבוגר ממני וכך גם ניסיונו רב ממני בתחומים רבים שאני רק מכיר על קצה המזלג, שכן עם הלימוד והחניכה היה ברור תמיד שאני נמשך יותר לשירות מטרות בעזרת בחרב... שכן טוב שכך כי נוצר בימנו מן חיבור משלים שכזה הוא היום.