הכלב המטורף של המדבר

כינוי ששמענו לאדם אשר חותר תחת שלטונו של הסולטן.

עפ"י הסיפורים הוא קוסם.

מנהיג קבוצת מתנקשים ומחבלים. דוגל בהרס והרג.
עיקר פעולתו היא בטרור.

ככל הנראה נתקלנו בו במדבר לפני שהגענו, כשעוד לא ידענו מי נגד מי.

קוסם רב עוצמה, התנהגותו גובלת בטירוף או שיגעון עקב עוצמתו החזקה.
היה מעבר לעוצמתה של החבורה שלא הוותה איום עבורו, רוצה את השלטון על העיר אך כאשר גילה כי כל מתנקשיו מתים (קשה לבסס שלטון ללא תומכים כלשהם) ושחבורת הדמויות שנמצאת בארמון יודעת בעיקר להישאר בחיים ולברוח לכל מיני פינות ולא יותר מזה החליט כי אין עוד טעם להמשיך ולהרוג לוחמים ממלוקים, בכל זאת אם הוא רוצה להיות שליט בעיר הוא יצטרך שהם יעבדו תחתיו

לכן לאחר זמן ממושך ששהה בארמון החליט להסתלק, לאן הלך ואם הוא יחזור, לא ידוע...

אכן קוסם חזק ומוכשר.

חובב קסמי כדור אש מושהה, מעטפת אנטי קסם
מחזיק מעטפת הגנתית של אנטי קסם, תחתיו מגנה מנשק רגיל (וקליעים רגילים) ותחתיהם עור אבן.
שילוב לא רע אם כי לא ארוך מספיק להגנה רציפה סביב השעון.

חובב אש על כל צורתיה,
לא בטוח שזה הסוף לסיפור שלכם איתו...

אני מניאק אם ביין יסלח לזה שאיזשהו קוסם השפיל אותו ואת החבורה שלו

במיוחד שדעתו של ביין קלה לשכנוע בימים אלו

ארז יגיד לך שזה לא הקרב שלו.

הוא טייל בצורת גז בשלב זה בתוך הארמון.

תודה לך גיא...
אולי אתה באמת מספיק מוכשר לשחק את ביין בכמה סשנים הראשונים עד שביין יעזוב

איזה יופי !!!

עוד כהן בחבורה !

אני רואה אמונה גדולה בעתיד ! גדולה מאוד ! יש לו כל כך הרבה פוטנציאל ! מאמין גדול חבוי בתוכו !

ואז הוא יפרוש למנזר עם מטה העוצמה שלו... וישאיר את החבורה לגורלה עם מטה המגיוס... כל כך אצילי מצידו !

מיתרנדיר יבטיח בדמעות שהוא לא ישכח !
והוא אכן לא ישכח...

ביין המיטיב נקרא לו.

ביין יבצע השמדה עצמית למטה לפני שכף ידך המטונפת תיגע בו!!!
מאמין גדול... לא חושב... לנצל בעתיד את עוצמת האלים, ממממממ.... אני אחשוב על זה

שמש עלתה על המדבר, קרניה נשלחות לכל כיוון מחממות את החול הקר מצינתו של הלילה, על החול צועד אדם לאיטו לבוש גלימות שחורות
פניו של שאיש אינן נראות מעבר לברדס שעל ראש הדמות, אך ניתן לראות כי הדמות פצועה, הולכת מעט מכופפת בשל פצעי החרבות המעוקלות שהשאירו חרבות המשמר בבטנה.
מד דוג צעד לאיטו, מנסה להבין מה השתבש עדיין, הוא ידע שהחבורה של ההרפתקנים שפקדה את העיר נכנסה לארמון, המרגלים שהוא שם לעקוב אחריהם יום קודם גילו לו זאת עוד בלילה ברגע שהם יצאו מהפונדק לכיוון הארמון, הוא לא העריך שהם ישרדו את תופת האש שהוא הכין ואכן כך היה, הם ברחו כמו עכברים לכל הכיוונים, היה איזה כוהן עיקש שם, שאפילו העז לגעת בו באיזה שלב אך גם הוא לא היווה איום כלשהו וניסה לברוח לאחר שסגרו עליו בעופרת, טריק חכם... אבל אש קסומה חזקה יותר, שיעור שלא יזיק לילדה ששמה עליו את הקסם ללמוד, שכן כל מה שהיא עשתה היה את זה ועוד ניסיונות קסם כאלו עלובים או אף יותר ולאחר מכן ברחה עם חבריה, פחחחח, מביישת את הגלימות שלגופה!
כל המתנקשים שלו כבר היו מתים, אפילו עם ההגנה שהוא העניק להם מפני הפיצוצים שלו כנראה ששאר הקוסמים עשו עבודה טובה בעניין הזה לפחות שכן על כדור האש שלו הם החזירו לאותו חדר בשניים
לא היה למתנקשים שלו יותר מדי סיכוי... עכשיו הוא צריך למצוא חדשים, חבל... הם כבר היו ממש מתורגלים
הכל התנהל ממש טוב מההתחלה, אחד הלוחמים ניתק את ראשו של הסולטן מגופו, בלי לחשוב פעמים בזמן שהוא בכלל תחת השפעת קסם, חסך לו את הקסם שהכין עבור הסולטן מראש, מד דוג תכננת להפוך את הסולטן לערימה קטנה של אפר ואז להכריח את כלב המשמר שלו ביי לאכול אותה... זה היה יכול להיות מחזה יפה
מג דוג כבר ראה איך הוא מתיישב בכיסא החדש שלו כמושל קאליבר, הקרב הזה אפילו לא היה קרב, אך קסמיו דיי אזלו,, תמיד הוא משאיר עוד משהו בשרוול לחירום, וזה בהחלט לא היה חירום!
אבל עבר זמן רב מדי, חלק מקסמי ההגנה שלו כבר נגמרו, ובעודו צועד במזדרון הופיעו כ10-15 שומרים ממלוקים, מאיפה לעזאזל הם הגיעו? הוא היה בטוח שהפך כבר את כולם לגושים קטנים של פחם בחדרו של הסולטן, הם תקפו כולם משתמשים בחרבות ולא בקסמים שכן הגנה ממתקפות אלו כבר לא היה לו, הוא לא יחס לכך חשיבות שכן עור האבן עוד היה במצב מצויין, אך הם היו רבים מדי ובמהרה מצא את עצמו עומד מולם ללא מגננות (זה מה שהם חשבו) אך שהחרב השלישית פילחה את ביטנו הוא עוד הספיק לירוק דם על פרצופו של הממלוקי שעשה זאת ולצחוק בעודו נעלם משם, כמו שאמר לעצמו קודם, מזל שהוא השאיר משהו למקרה חירום, ההפתעה הזו בהחלט היתה מן החירום...
הוא מצא עצמו באמצע המדבר לבד, השמש בדיוק החלה לעלות, ממבט מהיר בשמים הוא הבין איכן הוא, יקח לו יום יומיים להתאפס בחזרה, כדאי מאוד שהגנב השפל יכין לו מטה רעם וברק חדש עד שהוא יגיע בחזרה, כי ממנו לא גונבים! במיוחד איזה , נבל שכזה! הוא יגרום לו להצטער על השניה שבכלל חשב לגנוב משהו מקוסם כל כך חזק וחשוב! ואם לא יהיה לו מטה חדש במקום? טוב אין בו יותר תועלת, הוא יהפוך אותו לאבק ויאכיל איתו את כל מי שיהיה נוכח ואם לא אבק אז גוש פחם, יהיה מה שיהיה, מי שגונב ממד דוג שלא יצפה לשרוד את השבוע שלאחר מכאן!
הוא המשיך לצעוד במדבר, הולך לכיוון המקום אותו הוא מכנה בית...

אינקון שב לחדר הסולטן לאחר הבריחה המטורפת מהקוסם המדברי. ערימות של רהיטים הרוסים. נראה כאילו זעם האלים השתחרר בחדר.
אינקון קיווה שהוא לא יצתרך לפגוש בקוסם הזה שוב... לפחות לא בזמן הקרוב. אבל כשהוא יהיה מוכן אינקון רוצה להאכיל אותו בכדור אש מושהה אחד (לפחות).
הוא עבר על פני שאריות להב המזל, ידידה ותיקה. מי ייתן ותחזרי לחדותך בשנית.
ואז הוא ראה את ערימת הפחם הנוספת, המטה שלו, המטה שעשה כל כך הרבה צרות.
מעניין אם הוא כועס
?

נחמד

סחה עומר

יש לו מזל.

ניצל הכלב. כלב תרתי משמע.

היד פתוח והפנקס רושמת !

לאור הצלחות החבורה בתחום חיסול הקוסמין אני מציע למד דוג להזהר מאוד.

מה זה כמה שומרים ממלוקים לעומת חבורה נחושה וחסרת כל תיאום קרבי !

ניצל בנס.

אני חושב שמכל החבורה אינקון עשה לו הכי הרבה נזק.
למי שראה את הסרט היחסית חדש של ניקולס קייג' "שולייט המכשף" לקראת סוף הסרט הוא זורק חור נייד והאיש הרע מפוצץ לו אותו. באותו רגע אפשר לראות את מבט הכאב והצער על החפץ הקסום שהלך. זה בדיוק מה שעשה אינקון למטה ברקים החביב של הצינצנת הזה וזו בדיוק הסיבה למה אינקון לא היה שורד עוד מפגש איתו

באופן כללי אינקון לא שורד מפגשים

חכה.... עכשיו אני כותב את הסוף שלו